כאשר מדברים על הנגשת אתרים, שני מושגים חוזרים שוב ושוב: תקן ישראלי 5568 ו־WCAG. עבור בעלי אתרים, מנהלי שיווק ואפילו מפתחי אתרים, המושגים האלו עלולים להישמע טכניים ומורכבים. בפועל, המטרה שלהם פשוטה מאוד – לקבוע כללים שיאפשרו לכמה שיותר אנשים, כולל אנשים עם מוגבלויות, להשתמש באתרי אינטרנט ובשירותים דיגיטליים.
נגישות אינטרנט כוללת מגוון רחב של התאמות: ניווט באמצעות מקלדת, תמיכה בקוראי מסך, ניגודיות מספקת, מבנה נכון של כותרות, תיאורים חלופיים לתמונות, טפסים נגישים, סימון ברור של רכיבים פעילים ועוד.
התקן הישראלי והנחיות WCAG קשורים זה לזה, אך חשוב להכיר את ההבדלים ואת המשמעות שלהם עבור בעלי אתרים בישראל.
מהו תקן נגישות אתרים ישראלי 5568?
ת"י 5568 הוא התקן הישראלי שעוסק בנגישות של תכנים באינטרנט.
בגרסתו העדכנית של ת"י 5568 חלק 1, התקן הישראלי מבוסס – למעט התאמות ותוספות ישראליות – על מסמך Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0 של ארגון W3C.
כלומר, כאשר מדברים בישראל על תקן הנגשת אתרים, לא מדובר ברשימה ישראלית נפרדת לחלוטין של כללים, אלא בתקן שמבוסס במידה רבה על עקרונות הנגישות הבינלאומיים.
התקן מתייחס בין היתר לנושאים כמו:
- יכולת להשתמש באתר באמצעות מקלדת.
- התאמה לטכנולוגיות מסייעות ולקוראי מסך.
- טקסט חלופי לתמונות משמעותיות.
- מבנה נכון של כותרות.
- נגישות טפסים.
- ניגודיות בין טקסט לרקע.
- זיהוי ברור של קישורים וכפתורים.
- יצירת פוקוס ויזואלי ברור בעת ניווט באמצעות המקלדת.
לדוגמה, משתמש שאינו יכול להפעיל עכבר צריך להיות מסוגל לעבור בין הקישורים, הכפתורים והשדות באתר באמצעות המקלדת בלבד. משתמש עיוור שנעזר בקורא מסך צריך לקבל מידע ברור על מבנה העמוד ועל הרכיבים שבו.
מה ההבדל בין הנחיות WCAG 2.0, WCAG 2.1 ל-WCAG 2.2?
WCAG הם ראשי תיבות של Web Content Accessibility Guidelines – הנחיות בינלאומיות לנגישות תכנים באינטרנט שפותחו במסגרת W3C.
ההנחיות בנויות סביב ארבעה עקרונות מרכזיים: שהתוכן יהיה ניתן לתפיסה, ניתן להפעלה, מובן ויציב מבחינה טכנולוגית.
WCAG 2.0
גרסת WCAG 2.0 פורסמה בשנת 2008 והניחה את הבסיס המרכזי לנגישות אתרים כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
היא כוללת 12 קווים מנחים ומגדירה קריטריונים ברמות A, AA ו־AAA.
זו גם הגרסה שעליה מבוסס כיום ת"י 5568 חלק 1 בישראל.
WCAG 2.1
WCAG 2.1 פורסמה בשנת 2018 והרחיבה את WCAG 2.0. היא הוסיפה קו מנחה נוסף ו־17 קריטריונים חדשים. השינויים נועדו בין היתר לתת מענה טוב יותר לשימוש במכשירים ניידים ולאנשים עם מוגבלויות מסוימות שלא קיבלו כיסוי מספק בגרסה הקודמת.
חשוב להבין: WCAG 2.1 לא "מוחקת" את WCAG 2.0. היא מוסיפה עליה. לכן אתר שעומד ב־WCAG 2.1 כולל גם את דרישות 2.0 הרלוונטיות.
WCAG 2.2
WCAG 2.2 פורסמה כתקן W3C באוקטובר 2023.
גרסה זו הוסיפה תשעה קריטריונים חדשים, ובהם דרישות הקשורות למשל לכך שפוקוס של מקלדת לא יהיה מוסתר, לגודל מינימלי של אזורי לחיצה, לפעולות גרירה ולהנגשה של תהליכי אימות.
W3C ממליץ כיום להשתמש בגרסה העדכנית ביותר – WCAG 2.2 – כאשר הדבר אפשרי. WCAG 2.2 תוכננה להיות תואמת לאחור לגרסאות הקודמות, כך שעמידה בה כוללת למעשה גם את הקריטריונים הקודמים, למעט שינוי נקודתי בקריטריון Parsing שהוגדר כמיושן.
עם זאת, חשוב להבחין בין המלצה מקצועית בינלאומית לבין התקן שאליו מפנה כיום הדין הישראלי. בישראל, ת"י 5568 חלק 1 עדיין מבוסס על WCAG 2.0.
מה ההבדל בין רמות נגישות: A, AA ו-AAA?
תקני WCAG מחלקים את דרישות הנגישות לשלוש רמות עיקריות.
רמה A – רמת הבסיס
זוהי רמת הנגישות המינימלית.
אם אתר אינו עומד אפילו ברמה A, עלולות להיות בו בעיות בסיסיות שמונעות מחלק מהמשתמשים להשתמש בו כלל.
לדוגמה, אם פעולה מרכזית באתר ניתנת לביצוע רק באמצעות עכבר ולא באמצעות מקלדת, משתמשים מסוימים עלולים לא להיות מסוגלים לבצע אותה.
רמה AA – רמת הביניים
רמת AA כוללת גם את כל הדרישות של A וגם את הדרישות הנוספות שמוגדרות AA.
ברמה זו נמצאות דרישות חשובות רבות שמשפיעות על השימוש היומיומי באתר, כגון נושאי ניגודיות, ניווט, הצגת תוכן ורכיבי ממשק.
זוהי גם הרמה המרכזית שבה מתמקדות דרישות הנגישות בישראל.
רמה AAA – הרמה הגבוהה ביותר
רמת AAA כוללת את כל דרישות A, AA וגם AAA.
זו רמה מחמירה יותר, אך W3C עצמו מציין שלא מומלץ לדרוש עמידה מלאה ב־AAA כמדיניות כללית עבור אתר שלם, משום שבסוגים מסוימים של תוכן לא תמיד ניתן לעמוד בכל דרישות AAA.
לכן, אתר ברמת AA אינו "אתר שכמעט נגיש". AA היא רמת תאימות משמעותית בפני עצמה.
מהי רמת הנגישות הנדרשת לפי החוק בישראל (AA)?
בישראל, כאשר שירות אינטרנט אכן חייב בביצוע התאמות נגישות בהתאם לדין, הדרישה היא ככלל לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמת AA, בכפוף להוראות, לפטורים ולחריגים שנקבעו בתקנות.
גם גופים ציבוריים בישראל מצהירים באופן עקבי על התאמת אתרי האינטרנט לת"י 5568 ברמת AA.
חשוב להדגיש כי רמת AA כוללת גם את כל דרישות רמה A. לא ניתן לעמוד ברמת AA תוך התעלמות מקריטריונים ברמת A.
לדוגמה, במסגרת נגישות אתרים ניתן לבדוק:
- האם ניתן להגיע לכל הפעולות באמצעות המקלדת.
- האם סדר המעבר באמצעות Tab הגיוני.
- האם יש פוקוס ברור.
- האם כפתורים וקישורים מזוהים כראוי.
- האם התמונות החשובות כוללות חלופה טקסטואלית.
- האם מבנה הכותרות נכון.
- האם הטפסים מספקים הוראות וזיהוי ברור של השדות.
- האם האתר מתאים לעבודה עם קוראי מסך.
כאשר מדובר באתר המבוסס על מערכת ניהול תוכן, יש לבדוק גם את הרכיבים הייחודיים למערכת. למשל, הנגשת אתרי וורדפרס יכולה לכלול בדיקה של תבניות, תוספים, טפסים, תפריטים ופופאפים, ואילו הנגשת אתרי וויקס דורשת התייחסות לרכיבים ולעיצוב שנבנו בפלטפורמה עצמה.
מה ההבדל בין נגישות אתר לבין נגישות מבנה פיזי?
נגישות אתר ונגישות פיזית נובעות מאותה תפיסה בסיסית – לאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל שירות באופן שוויוני ככל האפשר – אבל בפועל מדובר בשני עולמות שונים מאוד.
נגישות פיזית עוסקת למשל ביכולת של אדם להיכנס למבנה, לנוע בתוכו ולהשתמש בשירותים שבו.
התאמות יכולות לכלול:
- רמפות ומעברים נגישים.
- מעליות.
- חניות נכים.
- שירותים נגישים.
- דלפקי שירות מותאמים.
- שילוט נגיש.
- התאמות לאנשים עם לקויות שמיעה או ראייה.
לעומת זאת, נגישות אתר אינטרנט היא נגישות דיגיטלית.
במקום לבדוק אם כיסא גלגלים יכול לעבור בדלת, בודקים למשל אם אדם המשתמש רק במקלדת יכול להגיע לכפתור "רכישה".
במקום לבדוק אם קיים שילוט פיזי ברור, בודקים אם לקורא מסך יש מידע שמאפשר להבין מהו כל כפתור.
ובמקום לבדוק אם יש מסלול נגיש בתוך מבנה, בודקים אם סדר הניווט באתר הגיוני ונוח.
לדוגמה, חנות יכולה להיות נגישה לחלוטין מבחינה פיזית – עם חניה נגישה, רמפה ודלת רחבה – אך אתר החנות עדיין עלול להיות בלתי נגיש לאדם עיוור שמנסה לבצע הזמנה אונליין.
ההפך גם אפשרי: אתר יכול להיות נגיש ברמה גבוהה מאוד בעוד שבסניף הפיזי עדיין קיימים ליקויי נגישות.
לכן, כאשר עסק מספק גם שירות פיזי וגם שירות דיגיטלי, יש להתייחס לכל ערוץ שירות בפני עצמו.
למה כדאי להתייחס גם לגרסאות החדשות של WCAG?
גם כאשר הדרישה המשפטית בישראל מפנה לת"י 5568 ולבסיס של WCAG 2.0, עולם האינטרנט ממשיך להתפתח.
היום אנחנו גולשים דרך טלפונים, טאבלטים, מסכי מגע, אפליקציות וממשקים שלא היו נפוצים באותה מידה כאשר WCAG 2.0 פורסמה ב־2008.
WCAG 2.1 ו־WCAG 2.2 מוסיפות התייחסות לנושאים חדשים יותר ולכן יכולות לשמש יעד מקצועי חשוב גם כאשר אין חובה משפטית ספציפית ליישם כל קריטריון חדש.
במילים אחרות, יש הבדל בין השאלה "מה המינימום שהדין דורש ממני?" לבין השאלה "איך אני הופך את האתר שלי לנגיש וטוב ככל האפשר עבור המשתמשים?"
אתר שעובר תהליך מקצועי של הנגשת אתרים לא צריך להיבחן רק לפי קיומו של תוסף נגישות. נגישות אמיתית נמצאת בתוך המבנה, הקוד, התוכן והאופן שבו המשתמש יכול לבצע פעולות באתר.
אקססיבל – הנגשת אתרים בצורה מקצועית ומקיפה
אנחנו באקססיבל הנגשת אתרים מציעים מגוון רחב של שירותים בתחום הנגשת האתרים, החל מבדיקת האתר ואיתור ליקויי נגישות ועד לביצוע התאמות בקוד, בתוכן וברכיבי האתר. נשמח לעמוד לשירותכם ולסייע לכם להפוך את האתר לנגיש, נוח ומקצועי יותר בהתאם לדרישות הרלוונטיות ולתקני הנגישות המקובלים. חייגו כעת: 077-9966554
המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.