טכנולוגיות עזר ואפליקציות בנושא נגישות - אקססיבל הנגשת אתרים - אקססיבל - הנגשת אתרים במחיר המשתלם בישראל

כאשר מדברים על הנגשת אתרים, חשוב להבין שהאתר אינו נבדק רק לפי האופן שבו הוא נראה למשתמש שרואה את המסך ומשתמש בעכבר. אנשים עם מוגבלויות משתמשים במגוון רחב של טכנולוגיות עזר – קוראי מסך, מקלדות, תצוגות ברייל, הגדלת מסך, הגדרות ניגודיות, תוכנות דיבור ואפשרויות נגישות שמובנות במכשירי iPhone ו-Android.

המטרה של אתר נגיש היא לאפשר לטכנולוגיות האלה להבין את האתר ולעבוד איתו בצורה תקינה.

בישראל, הגדרת "שירות אינטרנט" בתקנות כוללת לא רק אתרי אינטרנט אלא גם יישומים – אפליקציות – שמספקים שירות ציבורי או מידע על שירות ציבורי. לכן, כאשר עסק מציע שירות באמצעות אפליקציה, גם היא עשויה להיות חלק מחובת הנגישות.

מהן תוכנות קורא מסך (כמו NVDA, JAWS) ואיך הן עובדות?

קורא מסך הוא תוכנה שמאפשרת לאדם עיוור או עם לקות ראייה לקבל את המידע שמופיע על המסך באמצעות דיבור סינתטי או תצוגת ברייל.

שתי תוכנות מוכרות מאוד הן:

NVDA – NonVisual Desktop Access
קורא מסך חינמי וקוד פתוח עבור Windows. NVDA מקריא טקסטים, קישורים, כותרות, טפסים ורכיבי ממשק, ויכול גם להעביר את המידע לתצוגת ברייל. NV Access מציינת שהתוכנה משמשת יותר מ-250,000 משתמשים ברחבי העולם.

JAWS – Job Access With Speech
קורא מסך מסחרי עבור Windows, שמספק פלט קולי וברייל ומאפשר למשתמש לעבוד עם דפדפנים, מסמכי Office, טפסים ואתרי אינטרנט.

קורא המסך אינו "רואה" את האתר כמו אדם. הוא מסתמך על מבנה הקוד.

לדוגמה, אם באתר קיים כפתור שבנוי נכון:

"שליחת טופס"

קורא המסך יכול להקריא:

"שליחת טופס, כפתור"

אבל אם אותו אלמנט נבנה כ-DIV ללא משמעות סמנטית וללא שם נגיש, המשתמש עלול כלל לא להבין שמדובר בכפתור.

זו הסיבה שבמסגרת נגישות אתרים אנחנו בודקים בין היתר:

• מבנה HTML.
• כותרות.
• קישורים.
• טפסים.
• ALT לתמונות.
• ARIA.
• סדר הפוקוס.
• ניווט מקלדת.

איך מנגישים אתר עבור גולשים עם עיוורון צבעים?

עיוורון צבעים אינו אומר בהכרח שהמשתמש רואה את העולם בשחור ולבן. קיימים סוגים שונים של לקות בראיית צבעים, למשל קושי להבחין בין אדום לירוק או בין גוונים אחרים.

אחד הכללים החשובים ביותר הוא:

לא להשתמש בצבע בלבד כדי להעביר מידע.

לדוגמה, בטופס לא כדאי לכתוב:

"השדות המסומנים באדום הם שדות חובה."

עדיף להוסיף גם סימון ברור כמו כוכבית וטקסט מתאים.

דוגמה נוספת היא גרף שבו:

• ירוק = הצלחה.
• אדום = כישלון.

למשתמש עם עיוורון צבעים ייתכן שיהיה קשה להבחין ביניהם, ולכן כדאי להשתמש גם באייקונים, תבניות, טקסט או סימונים נוספים.

בנוסף יש לבדוק ניגודיות בין הטקסט לרקע. ברמת AA, יחס הניגודיות הנדרש לטקסט רגיל הוא בדרך כלל לפחות 4.5:1, ולטקסט גדול לפחות 3:1.

האם חוק הנגשת אתרים חל גם על אפליקציות מובייל?

כן, במקרים הרלוונטיים.

תקנות נגישות השירות מגדירות "שירות אינטרנט" באופן שכולל גם יישומים – אפליקציות שנועדו לספק שירות ציבורי או מידע על שירות כזה.

התקנות כוללות גם סעיף ייעודי לאפליקציות המיועדות למכשירים שאינם מחשב נייח או נייד, כגון:

• טלפונים חכמים.
• טאבלטים.

לכן, עסק שמפעיל גם אתר וגם אפליקציה אינו צריך להניח שהנגשת האתר בלבד מספיקה.

לדוגמה, אם חברת ביטוח מאפשרת למשתמשים:

באתר: לצפות בפוליסה.
באפליקציה: להגיש תביעה, להעלות מסמכים ולקבל שירות.

גם חוויית השימוש באפליקציה צריכה להיבחן מבחינת נגישות, בהתאם לדין ולתקנים הרלוונטיים.

איך בודקים את נגישות האתר במכשירי סמארטפון (iOS/Android)?

בדיקה במחשב בלבד אינה מספיקה.

גולשים רבים משתמשים באתר דרך סמארטפון, וטכנולוגיות העזר במובייל שונות מאלו שבמחשב.

ב-iPhone וב-iPad קיימת מערכת VoiceOver של Apple.

במכשירי Android ניתן להשתמש ב-TalkBack.

W3C עצמו מציג בדיקות מובייל עם שילובים כמו Safari עם VoiceOver ב-iOS ו-Chrome/Firefox עם TalkBack באנדרואיד.

בבדיקה כזו כדאי לבדוק:

• האם ניתן לנווט בין הכותרות.
• האם הכפתורים מקבלים שם ברור.
• האם ניתן לפתוח ולסגור תפריטים.
• האם טפסים ניתנים למילוי.
• האם הודעות שגיאה מוקראות.
• האם אזורי לחיצה גדולים מספיק.
• האם האתר עובד גם בהגדלת טקסט.
• האם סיבוב המסך פוגע בשימוש.
• האם תוכן לא נעלם כאשר המשתמש מבצע Zoom.
• האם מידע אינו מועבר רק באמצעות צבע.

גם פוקוס ויזואלי וניווט מקלדת עדיין חשובים, במיוחד כאשר משתמשים במקלדת חיצונית עם טאבלט או סמארטפון.

כמה עולה להנגיש אתר אינטרנט?

אין מחיר אחד שמתאים לכל אתר.

עלות ההנגשה מושפעת בין היתר מ:

• גודל האתר.
• מספר התבניות השונות.
• מערכת ניהול התוכן.
• מצב הקוד הקיים.
• כמות הטפסים.
• תפריטים ומגה-תפריטים.
• אזור אישי.
• חנות WooCommerce או Shopify.
• מסמכים, סרטונים וקבצים.
• כמות הליקויים שמתגלים בבדיקה.
• האם נדרשת הנגשה ידנית מלאה.

באקססיבל קיימים כיום מספר מסלולים. לפי מחירון 2026 באתר אקססיבל, מערכת הנגישות מוצעת במחיר של 1,799 ₪ בתשלום חד-פעמי, לצד עלות הקמה של 450 ₪, ויש גם אפשרויות מנוי. פתרון הכולל בינה מלאכותית יחד עם הנגשה ידנית מוצג בטווח של כ-3,500–8,600 ₪, בהתאם להיקף העבודה.

בפרויקטים מורכבים יותר המחיר עשוי להשתנות משמעותית, ולכן הדרך המקצועית היא קודם לבדוק את האתר ורק לאחר מכן לקבוע את היקף העבודה.

כאשר מדובר למשל בהנגשת אתרי וורדפרס, אתר תדמית קטן שונה לחלוטין מחנות עם מאות מוצרים, Elementor, פופאפים, טפסים ומערכת סליקה.

מה גובה הקנס או הפיצוי שניתן לדרוש על אתר לא נגיש?

כאן חשוב להבחין בין קנס לבין פיצוי אזרחי.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר לבית המשפט, במקרים המתאימים, לפסוק פיצויים גם ללא הוכחת נזק.

הסכום הבסיסי שנקבע בחוק הוא עד 50,000 ₪, והוא מתעדכן בהתאם למדד. מדובר בתקרה שבית המשפט רשאי לפסוק – לא בפיצוי אוטומטי שכל תובע מקבל. החוק קובע שהסכום מתעדכן אחת לשנה בהתאם למדד המחירים לצרכן.

בנוסף קיימים מסלולי אכיפה אחרים, לרבות צווים ואמצעי אכיפה מנהליים או פליליים במקרים המתאימים.

לכן לא נכון לכתוב:

"אתר לא נגיש גורר אוטומטית קנס של 50,000 ₪."

נכון יותר לומר:

במקרה שבו קיימת הפרה שהחוק חל עליה, עשויה להיות חשיפה להליך משפטי ולפיצוי ללא הוכחת נזק, כאשר גובה הפיצוי נקבע על ידי בית המשפט ובהתאם לנסיבות.

עוד נקודה חשובה במיוחד לאתרי אינטרנט: התקנות קובעות שכאשר קיימת סטייה מדרישות הנגישות, ככלל לא יראו אותה כהפרה אלא אם נשלחה לחייב הודעה על הליקוי והוא לא תיקן אותו בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים ממועד קבלת ההודעה. במקביל עליו לספק התאמה חלופית בהקדם האפשרי.

מה עושים אם מקבלים מכתב התראה לפני תביעת נגישות?

קודם כל – לא מתעלמים.

מצד שני, גם אין סיבה להיכנס לפאניקה.

קבלת מכתב אינה אומרת באופן אוטומטי שכל הטענות נכונות או שכבר קיימת נגדכם תביעה מוצדקת.

צריך לבדוק:

• מי שלח את המכתב?
• איזו בעיית נגישות נטענת?
• באיזה עמוד מדובר?
• האם ניתן לשחזר את התקלה?
• האם האתר אכן חייב בהנגשה?
• האם קיים פטור רלוונטי?
• האם הליקוי קיים במצב הרגיל או גם לאחר הפעלת התאמות הנגישות?
• האם קיימים ליקויים נוספים?
• האם ניתן לתקן את הבעיה באופן מיידי?

והדבר החשוב ביותר:

אם קיבלתם מכתב התראה או תלונה – פנו אלינו באקססיבל מיד ושלחו לנו את הפנייה שקיבלתם.

אנחנו נספק לכם מענה ראשוני ללא עלות – בין אם אתם לקוחות שלנו ובין אם לא.

נוכל לבדוק את טענות הנגישות מבחינה טכנולוגית ולסייע להבין אילו תיקונים כדאי לבצע.

כאשר מדובר במכתב מעורך דין, כתב תביעה או הליך משפטי שכבר התחיל, מומלץ לערב גם עורך דין מתאים. בדיקה טכנית של נגישות אתרים אינה תחליף לייעוץ משפטי.

למה חשוב לבדוק אתר עם טכנולוגיות עזר אמיתיות?

כלי בדיקה אוטומטי יכול להיות שימושי, אבל הוא אינו משתמש באתר בדיוק כמו אדם עיוור.

הוא יכול לזהות:

"לכפתור יש שם נגיש."

אבל רק בדיקה עם קורא מסך יכולה לעזור להבין האם רצף הפעולות באמת הגיוני.

לדוגמה:

משתמש נכנס לחנות → בוחר מוצר → בוחר מידה → מוסיף לסל → נכנס לעגלת הקניות → מזין כתובת → מבצע תשלום.

מספיק שרכיב אחד בתהליך אינו עובד עם NVDA, JAWS, VoiceOver או TalkBack כדי שהמשתמש לא יוכל להשלים את הרכישה.

לכן תהליך מקצועי של תקן הנגשת אתרים צריך לכלול לא רק סריקה אוטומטית, אלא גם בדיקות שימוש אמיתיות ככל שנדרש.

אקססיבל – הנגשה שמתאימה גם לטכנולוגיות העזר של המשתמש

אנחנו באקססיבל הנגשת אתרים מציעים מגוון רחב של שירותים בתחום הנגשת האתרים, לרבות התאמה לקוראי מסך, בדיקות במחשב ובמובייל, ניווט באמצעות מקלדת, התאמות צבע וניגודיות, בדיקות אפליקציות ורכיבים דיגיטליים, איתור ליקויים וביצוע תיקונים מקצועיים. נשמח לעמוד לשירותכם ולסייע לכם להפוך את האתר לנגיש ונוח יותר עבור כלל המשתמשים. חייגו כעת: 077-9966554

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. חובת הנגישות, גובה הפיצוי והסעדים האפשריים תלויים בנסיבות המקרה ובהוראות הדין המעודכנות.