תקן נגישות ישראלי 5568 הוא התקן הרשמי במדינת ישראל להנגשת אתרי אינטרנט, אפליקציות ומסמכים דיגיטליים לאנשים עם מוגבלויות.
התקן פותח ומפורסם על-ידי מכון התקנים הישראלי, והוא מהווה את הבסיס החוקי לדרישות הנגישות הדיגיטלית בישראל.
מה עומד בבסיס התקן?
תקן 5568 מבוסס כמעט במלואו על התקן הבינלאומי WCAG 2.0 / 2.1 של ארגון W3C, ברמה AA (הרמה המחייבת בישראל).
כלומר:
אם אתר עומד בדרישות WCAG 2.1 ברמת AA – הוא בדרך כלל עומד גם בתקן 5568.
על מה התקן חל?
התקן חל על:
- אתרי אינטרנט
- אפליקציות
- מסמכים דיגיטליים (PDF, Word וכד’)
- מערכות מקוונות לשירות הציבור
ובעיקר על:
- גופים ציבוריים
- רשויות
- חברות ועסקים המספקים שירות לציבור
מה התקן דורש בפועל?
התקן מחייב התאמות שמאפשרות שימוש באתר גם עבור אנשים עם:
- לקויות ראייה (כולל עיוורון)
לקויות שמיעה - מוגבלות מוטורית
- מוגבלות קוגניטיבית
דוגמאות לדרישות נפוצות:
- ניווט מלא באמצעות מקלדת
- טקסט חלופי לתמונות
- ניגודיות צבעים תקינה
- כותרות מסודרות והיררכיה נכונה
- תאימות לקוראי מסך
- טפסים נגישים עם שגיאות ברורות
האם זה חוק?
כן.
עמידה בתקן 5568 נדרשת מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ולכן אי-עמידה עלולה לחשוף את בעל האתר:
- לתביעות
- לדרישות תיקון
- ולעיצומים כספיים
נקודה חשובה (שרבים מפספסים)
בדיקת נגישות לפי תקן 5568:
- מתייחסת למצב האתר במועד הבדיקה בלבד
- אינה "תעודת ביטוח" לכל שינוי עתידי
- דורשת תחזוקה שוטפת
מתוך הבנה זו, אנחנו בחברת "אקססיבל הנגשת אתרים" – פיתחנו מערכת ייעודית המאפשרת ביצוע התאמות ושינויים אוטומטיים, במטרה לשמר את רמת הנגישות גם לאורך זמן.
מה ההבדל בין WCAG 2.0 ולבין WCAG 2.1 ולבין WCAG 2.2?
בגדול: WCAG 2.2 לא מחליף את 2.0 אלא מוסיף עליו. כל מה שהיה ב-2.0 עדיין בתוקף, ופשוט נוספו קריטריונים חדשים שמתמקדים בעיקר ב־נגישות למובייל, קוגניציה ומשתמשים עם מגבלות מוטוריות.
ההבדל בקצרה
- WCAG 2.0 (2008) – הבסיס: ראייה, שמיעה, מקלדת, קוראי מסך
- WCAG 2.1 (2018) – הרחבה למובייל, מגע, הגדלת טקסט
- WCAG 2.2 (2023) – חיזוק משמעותי של:
- ניווט
- טפסים
כפתורים - מניעת טעויות
- משתמשים עם קשיים קוגניטיביים / מוטוריים
מה חדש ב-WCAG 2.2 (מעבר ל-2.0)
🔹 1. ניווט וקלות שימוש
2.4.11 Focus Appearance (AA)
הפוקוס של המקלדת חייב להיות ברור, עבה ונראה לעין
לא מספיק קו דק או צבע חלש.
2.4.12 Focus Not Obscured (AA)
אסור שכפתורים קבועים / פופאפים יסתירו את הפוקוס.
🔹 2. טפסים וכפתורים (קריטי לאתרים מסחריים)
2.5.7 Dragging Movements (AA)
אם יש גרירה (Drag & Drop) – חייבת להיות חלופה ללא גרירה.
2.5.8 Target Size (Minimum) (AA)
אזור לחיצה מינימלי: 24×24 פיקסלים
סופר חשוב למובייל ולאנשים עם רעד בידיים.
🔹 3. אימות, התחברות ותהליכים
3.3.7 Redundant Entry (A)
אסור לדרוש מהמשתמש להזין שוב מידע שכבר נתן
(שם, כתובת, ת"ז וכו').
3.3.8 Accessible Authentication (AA)
אסור לחייב:
- זיכרון סיסמאות מורכבות
- פתרון קפצ’ות לא נגישות
חייבת להיות חלופה נגישה.
מה לא משתנה
- מבנה כותרות תקין
- טקסט אלטרנטיבי לתמונות
- ניגודיות צבעים
- ניווט מקלדת
- התאמה לקוראי מסך
כל אלה כבר קיימים ב-WCAG 2.0 ונשארים זהים.
טבלה מסכמת
| נושא | WCAG 2.0 | WCAG 2.2 |
|---|---|---|
| בסיס נגישות | ✔ | ✔ |
| מובייל ומגע | ✖ | ✔ |
| גודל כפתורים | ✖ | ✔ |
| פוקוס ברור | בסיסי | מחמיר |
| טפסים חכמים | ✖ | ✔ |
| קוגניציה | כמעט לא | ✔✔ |
בישראל – מה זה אומר בפועל?
התקן הישראלי (ת"י 5568) עדיין מבוסס רשמית על WCAG 2.0 AA,
אבל:
- גופים ציבוריים
- מכרזים
- פרויקטים חדשים
כבר מצפים בפועל לעמידה ב-2.1 / 2.2, במיוחד במובייל ובטפסים.
לסיכום, תקן WCAG 2.0 והתקן הישראלי 5568 מציבים את הסטנדרט לנגישות דיגיטלית, אך יישום נכון ותחזוקה שוטפת הם המפתח לעמידה אמיתית בדרישות ולהענקת חוויית גלישה נגישה לכל משתמש.
אנחנו בחברת אקססיבל הנגשת אתרים ומסמכים, מלווים עסקים וארגונים בבדיקות נגישות, דו"חות ברורים ופתרונות מתקדמים לשמירה על נגישות לאורך זמן.
לתיקון, שיפור או בדיקת רמת הנגישות של האתר שלכם,
פנו אלינו ונשמח לעזור.
