פתרונות טכניים ותוספים אפשריים זולים, חינמיים ופשוטים - אקססיבל הנגשת אתרים - אקססיבל - הנגשת אתרים במחיר המשתלם בישראל

אחת השאלות הראשונות שעולות אצל בעלי עסקים שרוצים לבצע הנגשת אתרים היא האם באמת חייבים לבצע עבודה טכנית מקיפה באתר, או שאפשר פשוט להתקין תוסף נגישות חינמי או זול ולסיים בכך את התהליך.

האינטרנט מלא בפתרונות מהירים: תוספי WordPress, סרגלי נגישות, ווידג'טים צפים, מערכות מבוססות AI וכלים אוטומטיים שמבטיחים לסייע בשיפור הנגישות.

חלק מהכלים האלה בהחלט יכולים להיות שימושיים. הם יכולים לאפשר הגדלת טקסט, שינוי ניגודיות, עצירת אנימציות או הדגשת קישורים. אחרים אף מסוגלים לזהות באופן אוטומטי חלק מליקויי הנגישות.

אבל כאן חשוב להבין את ההבדל בין כלי עזר לבין הנגשה מלאה של האתר.

תקנות הנגישות בישראל דורשות, כאשר האתר חייב בכך, התאמה לתקן הישראלי ת"י 5568 ברמת AA. כלומר, המבחן אינו אם קיים באתר אייקון של אדם עם מוגבלות, אלא האם האתר עצמו אכן נגיש לשימוש.

האם תוסף נגישות (סרגל נגישות) מספיק כדי להיות מוגן מתביעות?

התשובה הקצרה היא: לא בהכרח.

התקנת סרגל נגישות אינה מעניקה לבעל האתר "חסינות" אוטומטית מפנייה, תלונה או תביעה בנושא נגישות.

הסיבה לכך פשוטה: החוק והתקן מתייחסים לנגישות של השירות והאתר עצמו, ולא לעצם קיומו של תוסף.

לדוגמה, אם משתמש שאינו יכול להשתמש בעכבר נכנס לאתר ומגלה שאי אפשר להגיע לכפתור "שלח" באמצעות המקלדת, סרגל שמאפשר להגדיל את הטקסט אינו פותר את הבעיה.

כך גם במקרה שבו:

• שדה בטופס אינו מזוהה נכון על ידי קורא מסך.
• תפריט נפתח רק באמצעות העכבר.
• חלון קופץ "לוכד" את המקלדת.
• כפתור אינו כולל שם נגיש.
• תמונה משמעותית אינה כוללת חלופה טקסטואלית.
• אין פוקוס ויזואלי ברור בעת ניווט באמצעות Tab.

גם W3C, הגוף שעומד מאחורי הנחיות WCAG, מדגיש כי כלים אוטומטיים יכולים לזהות בעיות נגישות מסוימות, אך אינם יכולים לבדוק את כל היבטי הנגישות. כדי לקבוע אם אתר אכן נגיש נדרשת גם בדיקה אנושית מקצועית.

לכן, תוסף יכול להיות חלק מארגז הכלים, אבל הוא אינו תחליף לבדיקה ולהנגשה מקצועית.

מה ההבדל בין סרגל נגישות צף לבין הנגשה בקוד?

סרגל נגישות צף הוא אותו כפתור שמופיע בדרך כלל בצד המסך ופותח תפריט עם אפשרויות שונות.

לדוגמה:

• הגדלת והקטנת טקסט.
• שינוי ניגודיות.
• הדגשת קישורים.
• שינוי צבעי האתר.
• עצירת אנימציות.
• שינוי גופן.

האפשרויות האלו יכולות להיות מועילות לחלק מהמשתמשים.

אבל הנגשה בקוד מטפלת בשכבה עמוקה הרבה יותר.

במסגרת הנגשה בקוד ניתן למשל:

• לתקן את מבנה ה-HTML.
• להוסיף תוויות נכונות לשדות בטפסים.
• לתקן סדר פוקוס.
• להפוך תפריטים לנגישים באמצעות מקלדת.
• להתאים רכיבים ל-ARIA כאשר הדבר נדרש.
• לתקן כפתורים וקישורים שאינם מזוהים כראוי.
• לטפל בפופאפים ובחלונות מודאליים.
• לשפר את התאימות לקוראי מסך.
• להגדיר מבנה היררכי נכון לכותרות.
• לתקן רכיבים אינטראקטיביים מורכבים.

לדוגמה, אם כפתור באתר נבנה כאלמנט גרפי שאין לו משמעות סמנטית, שינוי גודל הפונט באמצעות סרגל לא יעזור לקורא המסך להבין שמדובר בכפתור.

לעומת זאת, תיקון בקוד יכול לגרום לרכיב להיות מזוהה בצורה נכונה גם עבור טכנולוגיות מסייעות.

אילו תוספי נגישות מומלצים לוורדפרס (WordPress)?

קיימים כיום עשרות תוספי נגישות עבור WordPress.

בספריית WordPress עצמה ניתן למצוא תוספים וכלים שמציעים סרגלי נגישות, בדיקות אוטומטיות, איתור תמונות ללא ALT, בדיקות ניגודיות והמלצות לתיקון.

עם זאת, אנחנו באקססיבל לא ממליצים לבעל אתר להסתמך על תוסף בלבד כפתרון מלא לנגישות.

יש לכך כמה סיבות.

ראשית, תוסף אינו מכיר בהכרח את כל האתר שלכם. הוא לא תמיד יודע כיצד נבנתה התבנית, אילו תוספים אחרים מותקנים, איך בנויים הטפסים ומהם הרכיבים המותאמים אישית.

שנית, חלק מהתוספים מבצעים בעיקר שינויים חזותיים ולא מתקנים את הקוד המקורי של האתר.

שלישית, תנאי השימוש של שירותים ותוספים שונים עשויים להגביל את האחריות של ספק התוכנה. לכן חשוב מאוד לבדוק מה השירות כולל בפועל ומהי האחריות שאתם מקבלים מהחברה שמבצעת את ההנגשה, ולא להניח שעצם רכישת התוסף מעבירה אליה את כל האחריות על האתר.

אפילו כלים מתקדמים שמבצעים סריקות והצעות תיקון מתארים את עצמם ככלי עזר הכוללים סריקה, תיקונים מודרכים ופונקציות נוספות – ולא כתחליף לבדיקת כל האתר בפועל.

לכן, כאשר מבצעים הנגשת אתרי וורדפרס, עדיף לעבוד עם חברה מקצועית שמכירה את התקן, יודעת לבצע בדיקות ידניות ויכולה לטפל גם בקוד וגם בתוכן.

אנחנו באקססיבל נשמח לבדוק את האתר שלכם ולהציע את הדרך המתאימה להנגשתו, במקום להסתמך באופן עיוור על תוסף אוטומטי.

איך מנגישים אתר שנבנה ב-Wix / Shopify / Elementor?

מערכות כמו Wix, Shopify ו-Elementor מאפשרות כיום לבנות אתרים מורכבים מאוד כמעט ללא כתיבת קוד.

אבל העובדה שקל יחסית לבנות אתר באמצעותן אינה אומרת שקל באותה מידה להנגיש אותו.

תהליך מקצועי של הנגשת אתרי וויקס או אתר המבוסס על Elementor או Shopify דורש ידע מוקדם משמעותי בתחום הנגישות.

איש המקצוע צריך להכיר:

• את התקן הישראלי ת"י 5568.
• את הנחיות WCAG.
• ניווט באמצעות מקלדת.
• עבודה עם קוראי מסך.
• HTML סמנטי.
• ARIA.
• JavaScript.
• CSS.
• מבנה טפסים.
• רכיבים דינמיים.
• ניהול פוקוס.
• בדיקות נגישות ידניות.

ובעיקר – צריך לדעת מה אפשר לתקן ומה לא ניתן לתקן בדרך הרגילה.

לדוגמה, לעיתים רכיב שמגיע מתוך תוסף חיצוני אינו מאפשר גישה לקוד שלו. במקרים אחרים יש צורך להחליף את הרכיב לחלוטין, לבנות פתרון חלופי או לפנות לספק המערכת.

ב-Elementor, לדוגמה, יכול להיות תפריט שנראה מצוין לעין, אך כאשר בודקים אותו באמצעות מקלדת מתברר שסדר המעבר אינו תקין.

ב-Shopify יכול להיות רכיב אפליקציה חיצוני שמייצר חלון רכישה שאינו מתאים לקורא מסך.

ב-Wix ניתן לבצע התאמות רבות מתוך המערכת, אך עדיין צריך לדעת כיצד לבדוק שהן אכן עובדות בפועל.

לכן, הנגשה אינה רק "לסמן אפשרות נגישות" במערכת.

האם פתרונות נגישות מבוססי AI חוקיים ותקפים בישראל?

טכנולוגיות AI משתלבות כיום גם בתחום הנגישות.

מערכות מסוימות מסוגלות לסרוק עמודים, לאתר שגיאות, להציע טקסט חלופי לתמונות, לזהות בעיות בניגודיות ואפילו לבצע שינויים מסוימים באופן אוטומטי.

האם מותר להשתמש בהן?

כן – עצם השימוש ב-AI אינו הבעיה.

מבחינת נגישות, השאלה החשובה היא האם התוצאה הסופית של האתר עומדת בדרישות הרלוונטיות.

התקנות דורשות נגישות של השירות בהתאם לת"י 5568 ברמה AA במקרים שבהם קיימת החובה; הן אינן קובעות שהעבודה חייבת להתבצע דווקא ידנית או דווקא באמצעות כלי מסוים.

אבל כאן נמצא ההבדל החשוב.

כלי AI ואוטומציה עדיין אינם מסוגלים לבדוק ולהבין באופן מושלם כל בעיית נגישות.

W3C מציין במפורש שכלים אוטומטיים יכולים לעזור לזהות בעיות, אבל אינם יכולים לקבוע לבדם אם אתר עומד בדרישות הנגישות; בחלק מהבדיקות נדרש שיקול דעת אנושי.

לדוגמה, AI יכול לזהות שלתמונה חסר ALT.

אבל הוא לא תמיד יוכל לדעת האם:

• התמונה דקורטיבית ולכן ה-ALT צריך להיות ריק.
• התמונה מעבירה מידע חשוב.
• הטקסט שנוצר אוטומטית באמת מתאר נכון את התמונה.
• התמונה היא למעשה כפתור שדורש תיאור פונקציונלי.

אותו הדבר נכון לגבי מבנה אתר, תהליכי רכישה, טפסים מורכבים, מודאלים ותפריטים.

לכן, פתרונות AI יכולים להיות כלי מצוין שמסייע בתהליך, אבל ברוב המקרים לא נכון להסתמך עליהם כאילו הם מסוגלים לבצע 100% מהנגשת האתר באופן אוטומטי.

אז מה הדרך הנכונה להנגיש אתר?

הפתרון הטוב ביותר הוא בדרך כלל שילוב בין טכנולוגיה לבין עבודה מקצועית ידנית.

אפשר להשתמש בסורקים אוטומטיים ובכלי AI כדי לזהות במהירות בעיות מסוימות.

לאחר מכן יש לבצע:

בדיקה ידנית → בדיקה במקלדת → בדיקה עם טכנולוגיות מסייעות → תיקוני קוד → בדיקה חוזרת.

כלי אוטומטי יכול לחסוך זמן.

סרגל נגישות יכול לתת למשתמש אפשרויות שימוש נוספות.

אבל ההנגשה האמיתית נמצאת בתוך האתר עצמו.

היא נמצאת בדרך שבה התפריט בנוי, באופן שבו הטופס עובד, בדרך שבה קורא מסך מפרש את התוכן וביכולת של משתמש לבצע את הפעולות החשובות גם ללא עכבר.

זו בדיוק הסיבה שתהליך מקצועי של נגישות אתרים דורש שילוב של ידע בתקנים, ניסיון בפיתוח ובדיקות אנושיות.

אקססיבל – לא רק תוסף, אלא פתרון נגישות מקצועי

אנחנו באקססיבל הנגשת אתרים מציעים מגוון רחב של שירותים בתחום הנגשת האתרים, לרבות בדיקות נגישות, איתור ליקויים, תיקוני קוד, הנגשת אתרי WordPress, Wix ומערכות נוספות וליווי מקצועי לאורך תהליך ההנגשה. נשמח לעמוד לשירותכם ולעזור לכם לבחור פתרון שמתאים באמת לאתר שלכם, ולא להסתפק בפתרון אוטומטי שאינו מטפל בכל הבעיות. חייגו כעת: 077-9966554

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.