כאשר מדברים על הנגשת אתרים, חשוב להבין שהחובה והצורך בנגישות אינם מסתיימים בעמודי ה-HTML של האתר. אתר יכול להיות בנוי בצורה מצוינת, לאפשר ניווט מלא באמצעות מקלדת ולעבוד היטב עם קורא מסך – אבל אם המשתמש לוחץ על קישור להורדת טופס PDF, מסמך Word, גיליון Excel או סרטון שאינם נגישים, הוא עדיין עלול להיתקל במחסום.
התקן הישראלי ת"י 5568 כולל גם התייחסות לנגישות מסמכים דיגיטליים. ת"י 5568 חלק 2 עוסק במסמכים דיגיטליים נפוצים, ובהם מסמכי עיבוד תמלילים, גיליונות נתונים ומסמכים אלקטרוניים אחרים, תוך הסתמכות על עקרונות הנגישות ברמת AA.
לכן, במסגרת תהליך מקצועי של נגישות אתר חשוב לבדוק לא רק "איך האתר נראה", אלא גם מה קורה כאשר המשתמש פותח את הקבצים, מפעיל סרטון או מאזין לתוכן קולי.
איך מנגישים קבצי PDF באתר?
קובץ PDF אינו נגיש באופן אוטומטי רק מפני שניתן לפתוח אותו במחשב או בטלפון.
PDF נגיש צריך להיות בנוי כך שטכנולוגיות מסייעות, ובמיוחד קוראי מסך, יוכלו להבין את מבנה המסמך ואת סדר הקריאה שלו.
בין הדברים שצריך לבדוק:
- האם הטקסט במסמך הוא טקסט אמיתי ולא רק צילום סרוק?
- האם לכותרות יש מבנה והגדרה נכונים?
- האם סדר הקריאה במסמך הגיוני?
- האם תמונות משמעותיות כוללות תיאור חלופי?
- האם קישורים במסמך מזוהים כקישורים?
- האם טבלאות בנויות בצורה שמאפשרת להבין את הקשר בין שורות לעמודות?
- האם מוגדרת שפת המסמך?
- האם שדות בטופס PDF ניתנים למילוי באמצעות המקלדת?
- האם ניתן לעבור בין הרכיבים בסדר נכון?
לדוגמה, עסק שמעלה לאתר טופס הרשמה כ-PDF סרוק למעשה מציג למשתמש תמונה של מסמך. אדם שרואה את המסך יכול לקרוא אותה, אבל קורא מסך עלול שלא לזהות את התוכן כלל.
במקרה כזה יש צורך ליצור שכבת טקסט ולבנות את המסמך בצורה נכונה, או במקרים המתאימים לספק חלופה נגישה אחרת.
חשוב גם להכיר את נושא המסמכים הישנים: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מציינת כי ככלל מסמכים שנוצרו לפני 25 באוקטובר 2017 אינם חייבים בהנגשה מכוח חובת נגישות האינטרנט, גם אם הם מועלים לאתר חדש, בכפוף כמובן לדרישות אחרות שעשויות לחול על השירות ולמקרה הספציפי.
לעומת זאת, מסמכים חדשים המועלים כחלק משירות אינטרנט החייב בנגישות צריכים לקבל התייחסות מתאימה.
האם חובה להוסיף כתוביות או תמלול לסרטוני וידאו?
סרטוני וידאו יכולים להיות חלק משמעותי מאוד מאתר – מדריכים, סרטוני מוצר, הרצאות, הסברים, ראיונות ופרסומות.
עבור אדם חירש או כבד שמיעה, סרטון שמבוסס על דיבור ללא כתוביות עלול להיות בלתי נגיש.
WCAG קובע ברמה A כי לתוכן שמע מוקלט מראש בתוך וידאו יש לספק כתוביות מסונכרנות, למעט חריגים כגון מצב שבו המדיה עצמה מהווה חלופה לתוכן טקסטואלי ומסומנת כך.
גם תקנות הנגישות בישראל כוללות הוראות ספציפיות לגבי הנגשת תוכני וידאו ומפנות לדרישת Captions (Prerecorded) כאשר החובה חלה על ספק התוכן.
כתוביות טובות צריכות לכלול לא רק את המילים שהדוברים אומרים, אלא במקרים הרלוונטיים גם מידע קולי משמעותי, למשל:
[צלצול טלפון]
[מוזיקה]
[אזעקה נשמעת]
ומה לגבי תמלול?
תמלול הוא מסמך טקסטואלי שמציג את תוכן הסרטון. במקרים מסוימים הוא יכול לשמש חלופה מתאימה, ובתקנות קיימת למשל אפשרות לספק תמלול או פרוטוקול עבור הקלטות של כנס, דיון או הרצאה, בהתאם לנסיבות.
חשוב להבחין בין כתוביות לבין תמלול: כתוביות מופיעות בזמן הנכון בתוך הסרטון, בעוד שתמלול הוא בדרך כלל טקסט נפרד.
איך מנגישים קבצי Word או Excel המועלים לאתר?
גם קובץ Word או Excel צריך להיות בנוי נכון אם רוצים שטכנולוגיות מסייעות יוכלו להבין אותו.
הנגשת Word
במסמך Word מומלץ להקפיד על:
- שימוש בכותרות מובנות באמצעות Styles ולא רק הגדלת גופן.
- מבנה היררכי נכון של Heading 1, Heading 2 וכן הלאה.
- טקסט חלופי לתמונות משמעותיות.
- קישורים בעלי משמעות ולא טקסט כללי כמו "לחצו כאן".
- טבלאות פשוטות ככל האפשר.
- סימון נכון של כותרות בטבלה.
- ניגודיות מספקת.
- סדר קריאה הגיוני.
- הגדרת שפת המסמך.
- הימנעות משימוש בתיבות טקסט ורכיבים שעלולים להקשות על קורא מסך.
הנגשת Excel
בגיליון Excel האתגר יכול להיות גדול יותר, במיוחד כאשר יש הרבה נתונים.
כדאי להקפיד על:
- שמות ברורים לגיליונות.
- כותרות ברורות לטבלאות.
- מבנה עקבי של שורות ועמודות.
- הימנעות מתאים ממוזגים שלא לצורך.
- שימוש בצבע שאינו הדרך היחידה להעברת מידע.
- תיאורים לגרפים כאשר הם מעבירים מידע חשוב.
- סדר הגיוני של המידע.
- הסבר ברור כאשר קיימים חישובים או טבלאות מורכבות.
ת"י 5568 חלק 2 מתייחס במפורש למסמכים דיגיטליים נפוצים ובהם מסמכי עיבוד תמלילים וגיליונות נתונים.
לכן, במסגרת הנגשת אתרי וורדפרס או כל מערכת אחרת, לא מספיק לבדוק את העמוד שבו מופיע כפתור "הורדת הקובץ". צריך לבדוק גם את הקובץ שאליו הכפתור מוביל.
איך כותבים תוכן נגיש וקריא בשפה פשוטה (פשטות לשונית)?
נגישות אינה רק קוד.
גם האופן שבו אנחנו כותבים משפיע באופן משמעותי על היכולת להבין את השירות.
שפה פשוטה יכולה לסייע לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות, לקויות למידה, קשיי קריאה והבנה, וגם למשתמשים מבוגרים או לאנשים שעברית אינה שפת האם שלהם.
כתיבה נגישה יכולה לכלול:
- משפטים קצרים יחסית.
- כותרות ברורות.
- חלוקה לפסקאות.
- הסבר למונחים מקצועיים.
- הימנעות ממשפטים מורכבים שלא לצורך.
- הצגת הוראות לפי סדר הפעולות.
- שימוש ברשימות כאשר הן משפרות את ההבנה.
- כפתורים עם ניסוח ברור, כמו "שליחת הטופס" במקום "לחצו כאן".
לדוגמה:
במקום לכתוב:
"לצורך השלמת הליך ביצוע ההתקשרות נדרש המשתמש לבצע אימות של הפרטים אשר הוזנו על ידו במערכת."
אפשר לכתוב:
"בדקו שהפרטים שהזנתם נכונים ולאחר מכן לחצו על 'אישור'."
חשוב להבחין בין שפה פשוטה לבין פישוט לשוני מקצועי. פישוט לשוני הוא התאמת מידע ייעודית שיכולה לכלול שינוי מבנה המשפטים, הסברים, סמלים ודרכי הצגה נוספות. תקנות הנגישות בישראל מכירות בפישוט לשוני כאחת מדרכי ההתאמה האפשריות של מידע במקרים הרלוונטיים.
לא כל טקסט באתר חייב להפוך אוטומטית לטקסט בפישוט לשוני, ולכן חשוב להתאים את רמת ההנגשה לסוג המידע ולדרישות שחלים עליו.
האם פודקאסטים או קבצי אודיו באתר חייבים בתמלול?
כאשר מעלים לאתר תוכן שהוא אודיו בלבד, למשל פודקאסט מוקלט, ראיון קולי או הקלטת הסבר, נדרשת התייחסות אחרת מסרטון וידאו.
לפי WCAG, עבור תוכן אודיו מוקלט מראש שהוא אודיו בלבד, נדרשת ברמת A חלופה שמציגה מידע שווה ערך, ובדרך כלל מדובר בתמלול.
W3C מבהיר במפורש שעבור פודקאסט מוקלט מראש, תמלול נדרש ברמת A.
לדוגמה, אם באתר קיים פרק פודקאסט בן 20 דקות שבו מסבירים כיצד לבחור מוצר מסוים, ניתן לצרף מתחת לנגן קישור:
"לתמלול מלא של הפרק"
התמלול צריך לכלול את המידע המהותי המועבר באודיו.
מעבר לנגישות, לתמלול כזה יש גם יתרונות נוספים: הוא מאפשר למשתמשים לקרוא את התוכן במקום להאזין לו, לחפש מונחים בתוך העמוד ולחזור במהירות לקטע מסוים.
האם מספיק להפוך PDF סרוק לטקסט באמצעות OCR?
לא תמיד.
OCR – זיהוי תווים אופטי – יכול להפוך צילום של מסמך לטקסט שאפשר לזהות ולחפש בו, והוא בהחלט יכול להיות שלב חשוב בתהליך.
אבל מסמך נגיש דורש יותר מזיהוי אותיות.
אחרי OCR צריך לבדוק, בין היתר:
- האם המילים זוהו נכון?
- האם סדר הקריאה נכון?
- האם הכותרות מסומנות ככותרות?
- האם טבלאות מזוהות נכון?
- האם קיימים תיאורים לתמונות?
- האם השפה מוגדרת?
- האם קישורים מזוהים?
לכן OCR הוא כלי עבודה, ולא כפתור שהופך PDF לנגיש באופן אוטומטי.
אותו עיקרון תקף גם לפתרונות AI: הם יכולים לחסוך עבודה, אבל התוצאה הסופית עדיין צריכה להיבדק.
גם הקובץ עצמו הוא חלק מחוויית הנגישות
דמיינו אתר שהושקעה בו עבודת נגישות אתרים מקיפה.
המשתמש יכול להגיע לכל אזור באמצעות Tab, יש פוקוס ויזואלי ברור, הצבעים נגישים וכל הטפסים עובדים עם קורא מסך.
ואז הוא לוחץ על "הורדת מחירון".
נפתח PDF סרוק בן 20 עמודים שקורא המסך אינו מצליח לקרוא.
מבחינתו, תהליך קבלת השירות נעצר בדיוק שם.
זו הסיבה שבתהליך נגישות מקצועי צריך להתייחס לכל שרשרת השירות:
עמוד האתר → הכפתור → הקובץ → התוכן שבתוך הקובץ.
אותו הדבר נכון באתר שנבנה ב-Wix. במסגרת הנגשת אתרי וויקס אין משמעות לכך שכפתור ההורדה עצמו נגיש אם הקובץ שאליו הוא מוביל אינו מאפשר לאדם לקבל את המידע.
אקססיבל – מנגישים את האתר וגם את התוכן שבתוכו
אנחנו באקססיבל הנגשת אתרים מציעים מגוון רחב של שירותים בתחום הנגשת האתרים, לרבות בדיקות נגישות, הנגשת קבצי PDF ומסמכים דיגיטליים, טיפול בתכני וידאו ואודיו, התאמות בקוד האתר וליווי מקצועי בתהליך ההנגשה. נשמח לעמוד לשירותכם ולעזור לכם להפוך את האתר ואת המידע שמופיע בו לנגישים, ברורים ונוחים יותר עבור כלל המשתמשים. חייגו כעת: 077-9966554
המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. החובות המדויקות עשויות להשתנות לפי סוג השירות, מועד יצירת התוכן, זהות החייב והפטורים החלים במקרה הספציפי.