איך יודעים אם אתר הוא נגיש? אפשר לבצע בדיקת נגישות אוטומטית לאתר? - אקססיבל הנגשת אתרים - אקססיבל - הנגשת אתרים במחיר המשתלם בישראל

איך אפשר לדעת אם אתר אינטרנט באמת נגיש? האם מספיק להזין את כתובת האתר בכלי בדיקה אוטומטי ולקבל ציון, או שנדרשת בדיקה מקצועית ומעמיקה יותר?

זו אחת השאלות הנפוצות בתחום הנגשת אתרים, ובצדק. כיום קיימים מגוון כלים אוטומטיים שיכולים לסרוק עמוד אינטרנט בתוך שניות ולהציג רשימה של שגיאות, אזהרות והמלצות. כלים כאלה יכולים להיות שימושיים מאוד – אבל חשוב להבין מה הם באמת מסוגלים לבדוק ומה לא.

W3C, הגוף שמפתח את הנחיות WCAG, מבהיר כי כלי בדיקה אוטומטיים יכולים לסייע בזיהוי מהיר של בעיות נגישות, אך אינם יכולים לקבוע לבדם אם אתר נגיש או עומד בתקן. חלק מהבדיקות דורשות שיקול דעת ובדיקה אנושית.

לכן, בדיקת נגישות אמיתית משלבת בדרך כלל כלים אוטומטיים יחד עם בדיקות ידניות.

איך מבצעים בדיקת נגישות לאתר?

בדיקת נגישות מקצועית מורכבת ממספר שכבות.

השלב הראשון יכול להיות סריקה אוטומטית של האתר. הסריקה מאפשרת לזהות במהירות בעיות טכניות מסוימות, לדוגמה:

• תמונות ללא טקסט חלופי.
• שדות בטפסים ללא Label.
• בעיות מסוימות במבנה הכותרות.
• ניגודיות צבעים נמוכה.
• כפתורים ללא שם נגיש.
• שגיאות מסוימות ב-ARIA.
• אלמנטים עם מזהים כפולים.
• בעיות בסיסיות במבנה הקוד.

לאחר מכן צריך לעבור לבדיקות ידניות.

בדיקת ניווט באמצעות מקלדת

מנסים להשתמש באתר ללא עכבר, באמצעות Tab, Shift+Tab, Enter, Space ומקשים נוספים בהתאם לרכיב.

בודקים האם אפשר:

• לפתוח את התפריט.
• להגיע לכל הקישורים.
• למלא טופס.
• להפעיל כפתורים.
• לפתוח ולסגור חלונות קופצים.
• לבצע רכישה.
• לעבור בין רכיבים בסדר הגיוני.

כאן יש משמעות רבה גם לפוקוס ויזואלי – המשתמש צריך לראות בבירור באיזה רכיב הוא נמצא בכל רגע.

בדיקה באמצעות קורא מסך

בדיקה נוספת נעשית באמצעות תוכנות קורא מסך.

המטרה היא להבין איך האתר "נשמע" למשתמש שאינו רואה את המסך.

בודקים למשל:

• האם כותרות מזוהות נכון.
• האם התמונות מקבלות תיאור מתאים.
• האם כפתורים מקבלים שם ברור.
• האם טפסים מובנים.
• האם הודעות שגיאה מוקראות.
• האם תפריטים ורכיבים דינמיים מספקים מידע על מצבם.

בדיקת תוכן ועיצוב

גם התוכן עצמו נבדק.

לדוגמה:

• ניגודיות טקסטים.
• סדר היררכי של H1-H6.
• טקסט חלופי לתמונות.
• קישורים בעלי משמעות.
• כתוביות בסרטונים במקרים הרלוונטיים.
• מסמכים וקבצים שמועלים לאתר.

W3C מציע סדרה של בדיקות ראשוניות פשוטות, אך מדגיש שגם אתר שעובר אותן עדיין יכול לכלול חסמי נגישות משמעותיים.

האם כלי בדיקה אוטומטי באמת יודע האם האתר נגיש?

לא.

כלי אוטומטי יודע לבדוק קריטריונים שאפשר לתרגם לחוקים טכניים ברורים.

לדוגמה, הוא יכול לזהות שלתמונה אין מאפיין ALT.

אבל נניח שלתמונה כן קיים ALT:

"תמונה יפה מאוד"

הכלי עשוי לזהות שקיים טקסט חלופי ולסמן את הבדיקה כתקינה, אף שבפועל התיאור אינו אומר דבר שימושי על התמונה.

דוגמה נוספת היא היררכיית כותרות.

הכלי יכול לראות שקיים H1 ואחריו H2, אבל הוא לא תמיד מסוגל להבין האם הכותרות באמת מתארות בצורה נכונה את התוכן ואת המבנה הלוגי של העמוד.

הוא גם מתקשה לקבוע האם:

• תהליך רכישה באמת נוח למשתמש מקלדת.
• הודעת שגיאה ברורה מספיק.
• טקסט קישור מובן בהקשר.
• תיאור תמונה מעביר את המידע הנכון.
• פופאפ ניתן לתפעול בצורה הגיונית.
• ממשק מורכב מובן לקורא מסך.

W3C מציין במפורש שכלים אוטומטיים עשויים גם להחזיר תוצאות שגויות או מטעות, ולכן הם יכולים לסייע בבדיקה – אך לא לקבוע בעצמם אם האתר נגיש.

חשוב לזכור: כלי הבדיקה האוטומטי לא תמיד בודק את האתר באותו מצב שבו משתמשים בו בפועל

יש כאן נקודה חשובה במיוחד.

אתרי אינטרנט מסוימים כוללים תפריטי נגישות, פרופילי תצוגה או אפשרויות שמופעלות על ידי המשתמש – לדוגמה:

• ניגודיות גבוהה.
• הגדלת טקסט.
• הדגשת קישורים.
• הפסקת אנימציות.
• התאמות ניווט מסוימות.
• פרופילים המיועדים לצרכים שונים.

כלי סריקה אוטומטי בדרך כלל בודק את מצב העמוד בזמן הסריקה. אם התאמה מסוימת נכנסת לפעולה רק לאחר שהמשתמש מפעיל אפשרות או פרופיל, ייתכן שהכלי כלל לא יבדוק את הגרסה הזו.

כתוצאה מכך אפשר לקבל מצב שבו הסורק מציג שגיאה מסוימת, בעוד שלאחר הפעלת אפשרות נגישות מסוימת אותה בעיה משתנה או מתוקנת.

לדוגמה, כלי יכול להתריע על ניגודיות נמוכה בעיצוב הרגיל, בעוד שמצב "ניגודיות גבוהה" משנה את הצבעים.

אבל חשוב להוסיף כאן הסתייגות משמעותית:

עצם העובדה שניתן להפעיל פרופיל נגישות אינה מוכיחה באופן אוטומטי שהאתר כולו עומד בדרישות הנגישות.

ישנן התאמות שצריכות להיות חלק מהאתר עצמו, ובדיקת תאימות מלאה צריכה לבחון את כל חוויית המשתמש. משתמש גם צריך להיות מסוגל להגיע למנגנון הנגישות ולהפעיל אותו מלכתחילה.

לכן אין להתייחס לציון של כלי אוטומטי כ"פסק דין" לכאן או לכאן.

הכלי יכול לומר:

"מצאתי בעיה אפשרית."

הוא אינו יכול לומר בוודאות:

"האתר כולו אינו נגיש"

או:

"האתר כולו נגיש."

אז בשביל מה כן כדאי להשתמש בבדיקה אוטומטית?

בדיקות אוטומטיות הן כלי מצוין כאשר משתמשים בהן למטרה הנכונה.

לדוגמה, ניתן להשתמש בהן:

לפני תחילת עבודת ההנגשה

כדי לקבל תמונת מצב ראשונית ולזהות בעיות שחוזרות על עצמן.

במהלך ההנגשה

כדי לבדוק האם תיקונים שבוצעו אכן פתרו שגיאות טכניות.

לאחר עדכון האתר

אם נוספה תבנית, עמוד חדש או רכיב חדש, ניתן להריץ בדיקה כדי לזהות תקלות שנוצרו.

כחלק מתחזוקה שוטפת

אתר משתנה כל הזמן. מנהל האתר מוסיף תמונות, דפי נחיתה, טפסים ומאמרים חדשים.

סריקה תקופתית יכולה לסייע לזהות בעיות חדשות לפני שהן הופכות לבעיה רוחבית.

גם W3C ממליץ לבצע בדיקות נגישות כבר בשלבי הפיתוח ולהמשיך אותן לאורך התהליך, משום שכך ניתן לזהות ולתקן בעיות מוקדם יותר.

האם ציון של 100 בכלי בדיקה אומר שהאתר נגיש?

לא בהכרח.

זו טעות נפוצה.

נניח שכלי מסוים נותן לאתר ציון:

100/100

המשמעות היא שהאתר עבר את הבדיקות האוטומטיות שאותו כלי יודע לבצע, במצב ובדפים שנבדקו.

זו אינה תעודת נגישות מלאה.

באותו אתר יכול עדיין להיות:

• Mega Menu שלא עובד בצורה נכונה עם מקלדת.
• פופאפ שלא מנהל פוקוס נכון.
• טופס עם הוראות לא ברורות.
• ALT קיים אך לא מתאים.
• תהליך רכישה מסורבל עבור קורא מסך.

לכן W3C קובע במפורש שאין כלי אחד שיכול לבדו לקבוע אם אתר עומד בתקני הנגישות, ונדרשת הערכה אנושית מקצועית.

בדיקת נגישות באתר WordPress, Wix או Elementor

אותו עיקרון נכון בכל מערכת שבה האתר נבנה.

במסגרת הנגשת אתרי וורדפרס צריך לבדוק לא רק את WordPress עצמו אלא גם:

• את התבנית.
• Elementor או בונה העמודים.
• התוספים.
• טפסים.
• WooCommerce.
• פופאפים.
• סליידרים.
• תפריטים.
• רכיבים שנכתבו במיוחד עבור האתר.

אותו הדבר נכון במסגרת הנגשת אתרי וויקס.

עצם העובדה שהפלטפורמה מספקת כלי נגישות אינה מבטיחה שכל התוכן והרכיבים שבעל האתר הוסיף נגישים.

אז איך באמת יודעים שהאתר נגיש?

הדרך הטובה ביותר לקבל תמונה אמינה היא לשלב בין מספר סוגי בדיקות:

סריקה אוטומטית + בדיקת קוד + ניווט במקלדת + בדיקת קורא מסך + בדיקת תוכן + בדיקה ידנית של פעולות מרכזיות באתר.

כאשר מבצעים נגישות אתרים בצורה מקצועית, המטרה אינה להשיג ציון ירוק בכלי מסוים.

המטרה היא שמשתמש אמיתי יוכל להיכנס לאתר, להבין אותו, לנווט בו ולבצע את הפעולות שהוא צריך לבצע.

וזה הבדל משמעותי מאוד.

אקססיבל – בדיקה מקצועית ולא רק ציון אוטומטי

אנחנו באקססיבל הנגשת אתרים מציעים מגוון רחב של שירותים בתחום הנגשת האתרים, לרבות בדיקות נגישות אוטומטיות וידניות, בדיקות מקלדת וקוראי מסך, איתור ליקויים, תיקוני קוד וליווי מקצועי לאורך תהליך ההנגשה. נשמח לעמוד לשירותכם, לבדוק את מצב הנגישות האמיתי של האתר שלכם ולסייע בביצוע ההתאמות הנדרשות. חייגו כעת: 077-9966554

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.